בפרויקטים של התחדשות עירונית נתקלים לא פעם במצב שבו אחד מבעלי הזכויות הוא קטין או חסוי, המיוצג על ידי אפוטרופוס. בעבר, כל פעולה מהותית בנכס – כמו מכירה, נטילת משכנתא או חתימה על הסכמי התחדשות עירונית – חייבה פנייה לבית המשפט לענייני משפחה וקבלת אישור שיפוטי.
מדובר היה בתהליך מסורבל, ממושך ולעיתים מתסכל, שגרם לעיכובים משמעותיים בפרויקטים ואף סיכן את קידומם.
מה קובע תיקון 21 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות?
תיקון 21 מביא עמו שינוי מהותי וחשוב:
כיום ניתן לאשר פעולות רבות הנוגעות לנכסי קטינים וחסויים ישירות מול האפוטרופוס הכללי, ללא צורך בפנייה לבית המשפט, וזאת במסלול מהיר ודיגיטלי.
בין הפעולות שניתן לאשר:
- מכירת נכס
- נטילת הלוואה או משכנתא
- ביצוע שיפוץ
- ניהול כספים
- חתימה על מסמכים הקשורים להתחדשות עירונית
רק במקרים חריגים – כאשר קיימת התנגדות או חשש לפגיעה בזכויות החסוי או הקטין – תועבר הבקשה לדיון בבית המשפט.
מה המשמעות עבור הדיירים והפרויקטים?
המשמעות ברורה:
- פחות בירוקרטיה
- פחות עיכובים
- יותר ודאות למשפחות
- קידום מהיר ויעיל יותר של פרויקטים
מדובר בשינוי שמסיר חסם משמעותי שהיה קיים שנים רבות ומאפשר התנהלות רציפה ובטוחה יותר בהתחדשות עירונית.
חשיבות הליווי המשפטי
למרות ההקלה המשמעותית, חשוב להדגיש כי כל מקרה נבחן לגופו.
ליווי משפטי מנוסה מאפשר:
- בחינה נכונה של סוג האישור הנדרש
- פנייה למסלול המתאים מול האפוטרופוס הכללי
- הגנה מלאה על זכויות הקטין או החסוי
- מניעת טעויות שעלולות לגרור עיכובים או סיכונים משפטיים
התחדשות עירונית היא תהליך מורכב, וכאשר מעורבים בו קטינים או חסויים – נדרש ידע משפטי מדויק וראייה רחבה של כל השלכות המהלך.
